היי נתן, שאלה בבקשה: אחותי ואני שונות זו מזו וגם לא נמצאות בקשר קרוב. למעשה, היא אחד האנשים הכי לא קרובים אליי בעולם. עם זאת, אני מוצאת שיש לנו משהו משותף והוא אופן ההתמודדות שלנו עם קשיים. התגובות שלנו למשברים/אי ידיעה הן מאוד דרמטיות ואפילו קיצוניות לפעמים. אני נוטה לחשוב שמסיבות שונות, אך בכל זאת, הדפוס הוא דומה. אני תוהה מה גורם לנו להגיב לקשיים באופן הזה. איך היית מציע לכל אחת מאיתנו - כל אחת עם הייחודיות הרגשית שלה, להתמודד עם החיים באופן קל יותר כדי שלא נצטרך לשלם מחיר כל כך כבד בחיי היום יום שלנו
תשובה: להיות בלי קרבה לעצמך זו הבעיה שהתוצאה שלה היא התמודדות קשה עם משברים. משברים הם הדרך שכל אחד מבני האדם בעולם עובר כדי לגלות אמיתות על עצמו/החיים.
ההחלטה של אחותך לשכנע את בעלה לעזוב את עבודתו באה מתוך זחיחות ושאננות. זה לא שההחלטה הייתה שגויה אלה מה שלא נלקח בחשבון זו התגובה הנפשית והפיזית שלה לשינוי. יחד עם זאת המשבר בא לאפשר לאחותך ללמוד לעבד מצבים של אבדן ואבל, אין בית ספר לזה פרט לחיים, אז מה שאת רואה עכשיו זו אישה שאבדה משהו מאוד חשוב בחייה, משהו שעבורה זה כמו אבדן של אב או אם והיא לא יודעת כיצד להמשיך הלאה, חוץ מלשתף את כל העולם באבל ובאומללות שלה, כי היא אבדה את הדבר הכי חשוב שהגדיר אותה וזה כסף. עכשיו היא פחות אדם בעיני עצמה והיא לא יודעת כיצד ממשיכים את החיים בלי האבדן של הכסף והמעמד. מכיוון שזו הפעם הראשונה שבו היא מתמודדת עם שינוי קיצוני בחייה, ועם אבדן, התגובות הן כל כך קיצוניות. עם הזמן אנו צופים שפתרונות יגיעו, אחרי שהאבדן יעבור שלב והיא תבין שיש מה לעשות, אך זה ייקח עוד קצת זמן.
לך אנו מציעים להתבונן על אחותך ולראות איזו דרך ארוכה עברת. נכון את עדיין מגיבה בקיטורים כאשר את חווה שינויים, רק שיש הבדל גדול בתגובות שלך. אינך מגיבה במחשבות טורדניות בכל פעם שיש שינוי בהתייחסות כלפייך, פיתחת יכולת להבין שלא הכול קשור בך, פקחת עיניים ויש לך פרופורציות. פירוש הדבר שאין לנו הצעות מיוחדות עבורך כיצד להתמודד עם משברים שעדיין לא קרו, חוץ מלהסתכל על דרך ההתמודדות שלך עם מה שכבר התמודדת ולהגיד לעצמך כל הכבוד שגילית שיש לך יכולות להתמודד עם כל מה שהחיים יזמנו לך לטובה.
בהצלחה.
תודה שפניתם לנתן אמסטר, שאלה של שינוי, מאבחן, מטפל ומתקשר. 054-4517121