היי נתן בוקר טוב. אשמח, אם תאיר, את עיננו על מטופלים שבאים לטיפול אך אינם בעצם מעוניינים בו. כאילו עושים וי. אני יודעת שהרבה סיבות לכך. אך מה לדעתך?
תשובה:
אין שחור ולבן מדוע אדם מחליט לא להמשיך או להפסיק טיפול. אך ניתן להניח שהסיבה להפסקה המחברת בין כל האנשים מתמודדים עם קשיים בחיים, היא פחד מסוים שמנהל אותם.
המשברים שאנשים חווים בחיים נועדו להראות לכל אדם באשר הוא את החיבור שיש לו למקור שלו, לליבה שלו, למה שמספק לו את הכוח לחיות. חיבור זה לא מתגלה בלי התמודדות עם שני פחדים שכל אחד מאיתנו חווה.
הראשון: פחד מאבדן שליטה השני: הפחד לחיות לבד
לא נדבר כאן על הפחד להיות לבד, אלא על הפחד לאבד שליטה.
האנשים הבוחרים להפסיק טיפול או אלו שאת אומרת שהם באים לעשות וי על הטיפול, בהנחה שהמטפל הוא בעל כלים לעזור למטופל, התהליך שהמטופל יצטרך לעבור יהיה לאבד שליטה בתוך הטיפול, כלומר לתת למשהו אחר חוץ מעצמו להוביל אותו.
המחיר שהאדם שלא מוכן לשחרר שליטה הוא תקיעות.
וכל מה שתקוע משתחרר בדרך כלל עם הפעלת כוח שהחיים ישיתו עליו.
אין אנו מדברים כאן על אם יש התאמה בין מטופל למטפל, אלא רק על ההנחה שהמטפל יכול לעזור והמטופל לא מתמסר.
והחיבור למקור?
החיבור מתגלה בתוך האדם כאשר הוא מוכן להיות מובל, ואתן הסבר אישי. בכל פעם כשאני מתקשר, מעביר מידע לשאלה שאני נשאל, כל עוד איני מוכן להודות ביני לבין עצמי שאינני יודע, התשובה שאקבל לא תהיה מדויקת וארגיש זאת בחוסר הרמוניה בגופי. במידה ואהיה מוכן להודות שאינני יודע, ואאפשר לעצמי ולשהות באי ידיעה, התשובה שאקבל תגיע מחיבור לליבה שלי, מהרצון להיות מובל, והיא תהיה מדויקת ומעצימה לשואל והתחושה הפנימית שלי תהיה של סיפוק.
ולסיום יש גם צד שקשור במטפל שהזכרתי בקצרה למעלה. גם מטפל צריך להכיר את התהליך של להיות מובל, אחרת חלק מזה שמטופל לא מוכן לעבור אצלו תהליך קשור, בחוסר המוכנות של המטפל לאבד שליטה.
בהצלחה.
תודה שפנית לנתן אמסטר, שאלה של שינוי, מאבחן, מטפל ומתקשר. 054-4517121