השבוע אושפזתי בבית חולים בפעם השנייה השנה בגלל כאבי בטן. הרופאים שוב לא מצאו כלום, התוכל להבהיר מה הסימפטומים הללו באים להגיד לי?
תשובה:
אישה יקרה,
את חיה בתוך משפחה המנוהלת על ידי סבל. כל אחד מבני המשפחה מתחרה על תשומת הלב שלך על ידי זה שהוא מספר לך באופן יומי/שבועי עד כמה הבריאות שלו רופפת, עד כמה הוא מסכן, ושהחיים התאכזרו אליו. את נאלצת להאזין שעות לאחייך ואחיותיך המתלוננים על מיחושים שונים ומכאובים מהם הם סובלים, ואין לך לב להפסיק אותם.
הם עושים זאת שנים, המנצח הוא זה שמצליח להציג את עצמו כמסכן ביותר, כי אז יש לו זכות קדימה לזכייה בתשומת הלב שלך, אחותו הגדולה.
הבעיה שאיתה את מתמודדת, היא שלקחת על עצמך להיות המושיעה והמצילה שלהם, שכחת שהם כבר בני שלושים וארבעים ומסוגלים לעמוד בזכות עצמם.
הסמפטומים מהם את סובלת, באם להראות לך, שנמאס לך כבר מהשיחות החוזרות על עצמם, כמה האחים והאחיות שלך מסכנים, חולים וסובלים. מכיוון שאין לך לב להעמיד אותם במקומם, לשים גבולות לשיחות הטרחניות שלהם, ולהפסיק אותם אחת ולתמיד, אמרת לעצמך במודע או שלא במודע שאם אינך יכולה לנצח אותם, אז תצטרפי למשחק ותנצחי אותם במגרש שלהם, ככה אולי יניחו לך.
אז הפתרון שלך הוא: את תחלי ותאשפזי את עצמך בבית חולים.
אז הם יניחו לך, פשוט, בהיררכיה שלהם מי שמתאשפז הוא הכי מסכן.
מה שקורה זה שהם מניחים לך כשאת בבית החולים והכול חוזר כאשר את מבריאה.
רק שיש פה סכנה!, כשאת במקום להתמודד עם האחים והאחיות שלך ולשים להם גבולות, את מעדיפה "להיות חולה ולהתאשפז", הסיכון הוא שמתי שהוא המחלה שיצרת תהפוך להיות אמיתית. כשאת מחלה את הגוף במקום להתמודד עם אי הנוחות, הזמני יכול להפוך לקבוע.
תכל"ס מה לעשות:
להתמודד עם האחים והאחיות שלך, ולעצור את השיחות איתם, אם הן הולכות לכיוון של סבל, ומחלות. את צריכה ליצור סביבך סביבה שהיא נקיה מדיבורים על מחלות. אחרת לא תשקמי את עצמך.
בהצלחה
תודה שפניתם לנתן אמסטר, שאלה של שינוי, מאבחן, מטפל ומתקשר. 054-4517121